תיקון חברתי ולא רק תיקון ליל שבועות

ישראליים חוגגים את חג השבועות יותר מאשר כל קהילה יהודית אחרת בעולם. בערב שבועות, דתיים, חילוניים ומסורתיים בכל רחבי הארץ יצטרפו לעשרות האלפים הלומדים ב”תיקון ליל שבועות”. מה שהיה בעבר נחלתם של יהודים אורתודוקסיים בלבד נעשה כעת למורשת של כולם.

תחייתו המחודשת של חג השבועות בישראל איננו מלווה בהגברת קיום מצוות אלא בהתמקדות ברעיון שאנו “עם הספר” ושלהיות יהודי משמעו לעסוק בלימוד ובמחשבה. עבור חלקינו, תלמוד תורה חשוב משום שהוא מביא לידי מעשה (קידושין מ, ע”ב). אך אינני מאמין שאפילו חז”ל הבינו כך את חשיבותו של תלמוד תורה. מידת הלימוד הנדרשת על מנת לשפר את אופן קיום אורח החיים היהודיים הינה מעטה. לימוד תורה איננו רק גורם המאפשר קיום מצוות, הוא משנה את אורח החיים היהודיים ע”י הדגשת המימד האינטלקטואלי והאידיאולוגי הקשורים למעשה.  כאשר אנו נשארים ערים כל הלילה בשבועות, חוגגים את מתן התורה ע”י לימוד התורה, אנו מצהירים שחשיבה ועולם רעיוני הינם גורליים לאיכות ולאופי זהותנו וחיינו היהודיים.

לצערי במדינת ישראל וגם בעם היהודי ברחבי העולם, אנו מוצאים שהאתוס של לימוד תורה – כלומר, האמונה שרעיונות הינם חשובים- נמצא בסכנה. נעשינו עם אשר מונע ומובל ע”י משברים. אנו מטפלים במשברים אלו כמו בכיבוי שריפות. בטיפול ב”דחוף” ולא ב”חשוב” אנחנו מכבים את אש היצירה.

גרמנו להשטחת האופקים האינטלקטואליים שלנו והפכנו נושאים רציניים אשר זקוקים למחשבה מחודשת ורצינית לדיון סביב סיסמאות. “ירושלים מאוחדת”, “פתרון שתי מדינות לשני עמים”, “שלום עכשיו”, “מדינה יהודית ודמוקרטית”, אלו כולם נעשו סיסמאות שאנו מניפים במקום נושאים הדורשים מחשבה עמוקה ויצירתית. כיצד נוכל לבנות מדינה יהודית ודמוקרטית עם מיעוט גדול של ערבים פלסטינים, אינו נושא שאפשר לנצלו למניפולציה פוליטית, אלא נושא איתו עלינו להתמודד אינטלקטואלית ומוסרית. עתיד הגדה המערבית וההתנחלויות הפכו לשאלה הנוגעת לעניין של מה הנשיא אובמה רוצה ומוכן לתת לנו ולא מה ומי אנו רוצים להיות בעתיד. מה המשמעות של ירושלים לתרבות, לזהות היהודית, ומהי ירושלים מאוחדת ומחולקת, הינן שאלות השונות מהדיון הציני הכולל התקפות הדדיות על “האם אדם פלוני יחלק או לא יחלק את ירושלים”. מוסר המלחמה הישראלי והיהודי הפכו לנושא לדיון לאורך קווים פוליטיים, כאילו זהו נושא פוליטי בלבד ולא נושא מוסרי. מהי חברה יהודית, מהן ערכיה המכוננים, מהי ציונות היום, איך אנו מתייחסים לחלש ולנזקק, מהי ערבות הדדית, מהן זכויות היסוד המגיעות לכל אדם ואדם, איך תרבות יהודית בת שלושת אלפים שנה משתלבת בחברה מודרנית-כל אלו הן שאלות הדורשות משאבים אינטלקטואליים וערכיים. אך לצערי הפכנו את השיח הציבורי שלנו לשיח של סיסמאות במקום תוכן.

בזמן שאנו חוגגים את חג השבועות, חשוב ששבועות לא יהיה חג של יום אחד אלא ערך תרבותי מכונן של קיומנו במשך כל השנה. אנו זקוקים לתיקון חברתי ולא רק לתיקון ליל שבועות כדי שנוכל להתחייב שוב להיות עם בעל רעיונות גדולים. רעיונות אלו הם אשר חיזקו את היהדות והביאו לנו השראה במהלך מאות שנים. עלינו להמשיך לתת לעצמנו השראה אם ברצוננו לעשות צדק עם המורשת שלנו וליצוק את היסודות לעתידנו.